אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות


Notice: Undefined index: show_post_count in /data/wp-anumuseum-new/wp-content/plugins/anual-archive/annual_archive.php on line 711

בלוג

סוליקה הצדיקה: הנערה ממרוקו שהפכה לאגדה אחרי מותה

שמה נישא בחיל ורעדה על שפתותיהן של נשים יהודיות מרוקאיות, קברה בעיר פאס משמש גם כיום, כמעט 200 שנה אחרי מותה, כמוקד עלייה לרגל של אלפי מאמינים, ומאז מותה נכתבו אודותיה מאות יצירות – פיוטים, קינות, חיבורים אקדמיים, וספרים שתורגמו לשפות רבות. אבל מי הייתה באמת סוֹל "סוליקא" חַג'וּאֵל? נערה פוחזת שעשתה טעות אחת יותר מדי ושילמה עליה בחייה או קדושה מעונה ויפהפייה עוצרת נשימה, שתסבוכת רומנטית הובילה להוצאתה להורג בעריפת ראש בגיל 15, בעוון "רידה" (כפירה באיסלאם)? על דבר אחד אין עוררין. סול חג'ואל אכן הוצאה להורג בידי השלטונות המוסלמים. התאריך המוסכם בקרב החוקרים, ובעיקר על פרופסור ז'ולייט חסין[…]

המשך קריאה

נגד הרוח: הביולוגים היהודים שגילו את הבסיס עליו פותח החיסון לקורונה

בעיית האינדוקציה הטרידה את מנוחתם של מדענים רבים לאורך ההיסטוריה. אם אתם רואים ברבור לבן ועוד ברבור לבן  – האם בהכרח כל הברבורים לבנים? כיצד ניתן לקבוע טענה מדעית תקפה על סמך מספר תצפיות, רבות ככל שיהיו? ואולי בתצפית המיליון ואחת התוצאה תהיה הפוכה? הברבור השחור, שהתגלה באוסטרליה במאה ה-17, והוכרז בשנת 1973 כציפור הלאומית של היבשת הרחוקה, משמש בעולם המדעי כמטפורה נפוצה המצביעה על חולשתה של בעיית האינדוקציה. מדענים רבים ניסו לספק פתרונות לבעיית "הברבור השחור". אחד מהם היה קארל פופר, פילוסוף המדע החשוב ביותר במאה ה-20. פופר, בן למשפחה יהודית וינאית שהמירה את דתה, הציע לחשוב על בעיית[…]

המשך קריאה

ד"ר פריץ ומיסטר הבר: אור וחושך באיש אחד

יחלפו כמעט אלפיים שנה מאז הופיע באגן הים התיכון זרם הגנוסטיקה שחילק את העולם לשתי ממלכות – ממלכת הטוב וממלכת הרע – ועד הולדתו של אדם אחד, גאון יהודי חד-פעמי, שגילם באישיותו את הדואליות הזו בעוצמה כמעט בלתי נתפשת. מחד היה את ד"ר פריץ, חתן פרס נובל לכימיה, המדען ש"קטף לחם מהשמיים" אחרי שתגליתו להפקת דשן כימי מאמוניה, הצילה את העולם מרעב. מנגד, היה את מיסטר הבר, המדען שעל שמו רשומה הפעם הראשונה בתולדות האנושות בה השתמשו בנשק כימי, ושתגליותיו הניחו את הבסיס לפיתוח גז צקלון B, שחנק למוות כמיליון וחצי מאחיו היהודים בתאי הגזים. מי היה המדען המורכב והמבריק[…]

המשך קריאה

גמביט המלכה היהודייה: סיפורה של השחמטאית הטובה בהיסטוריה

לפעמים, כשסיפור הוא כל כך יוצא דופן ופנטסטי, הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לוודא את נכונותו. אז כשראיינתי לפני מספר שנים את יהודית פולגר בבית קפה בבודפשט, הייתי חייב לשאול – האם נכונה השמועה שהיא בעצם מעולם לא הייתה בבית הספר? היא אישרה שהיא, כמו שתי אחיותיה הבוגרות יותר, נכחו בבית הספר פחות משבוע בשנה, רק כדי לעבור את הבחינות. בגן הילדים הייתה מעט יותר. סיפורה של פולגר ואחיותיה שבה את הדמיון של רבים ברחבי העולם מאז שנות השמונים. הילדה שטופחה מילדות להיות אלופת שחמט, בשיטה חינוכית מעוררת מחלוקת שהגה אביה, הוכיחה את כל התאוריות אותן ניסו להוכיח באמצעותה. היא[…]

המשך קריאה

הקיסר האחרון של אמריקה: טירופו של המלך ג'ושוע נורטון

יום חורפי של תחילת ינואר. השנה היא 1880. ג'ושוע נורטון יוצא לטיול היומי שלו ברחובות סן פרנסיסקו, מצויד בחליפה צבאית מעוטרת מדליות, חרב גדולה, ועל ראשו כובע עם נוצות יען. לצדו פסעו שני כלביו, באמר ולזרוס, שליוו אותו לכל אשר הלך. כשהגיע נורטון לפינת הרחובות דופון וקליפורניה, ולא לפני שהצדיע בחזרה למספר אזרחים מעריצים שנקרו בדרכו, התמוטט על המדרכה ומת. אֶבל כבד ירד על "המדינה המוזהבת", הלא היא קליפורניה. "המלך מת", הכריזה הכותרת הראשית של ה"סן פרנסיסקו כרוניקל". העיתון המתחרה, "סן פרנסיסקו בולטין" הקדיש כתבה של 34 אינצ'ים על חייו של נורטון. "הקיסר איננו", קונן פובלציסט בכיר, "ואין אף אזרח[…]

המשך קריאה

מבט על מיצב נמל תעופה בית התפוצות: הרהורים על חווית המבקרים במוזיאון בימי קורונה

פתאום, בעיצומה של שממת הקורונה, המוזיאון קיבל חיים חדשים. אחרי שהיה סגור ארבעה חודשים לקהל בהוראת משרד הבריאות ונפתח מחדש תחת הגבלות מחמירות וקשות, נדמה היה שהדבר האחרון שעובר בראשם של הורים וילדים הוא ביקור במוזיאון. אבל רעיון אחד מקורי, הברקה רגעית שמיד הפכה לגיוס כללי של צוות העובדים ויציאה לאור תוך פחות משבועיים. כך, במהלך חודש אוגוסט האחרון התחפש מוזיאון העם היהודי לנמל תעופה. הלובי הוסב לאולם מקבלי הנוסעים הטסים לחו”ל, וקומת האגף החדש – גלריות תערוכת ”הומור יהודי סביב העולם”  וגלריית בתי הכנסת, “הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד” היוו היעד אליו מגיעים הנוסעים לאחר הטיסה. ל”יעד” זה הצטרפו גם[…]

המשך קריאה

סיפורו של "הבדרן הגדול בעולם" שאולי לא הכרתם

פרנק סינטרה סגד לו, ג'ודי גרלנד העריצה אותו ובינג קרוסבי הגדיר אותו כאביו הרוחני. אם עולם הספרות הרוסי יצא "מקפלי האדרת של גוגול", כפי שניסח זאת דוסטוייבסקי, אפשר לקבוע בלי הגזמה שעולם הבידור האמריקאי יצא מקפלי חליפתו השחורה והמיתולוגית של אחד הבדרנים והזמרים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אל ג'ולסון, שנפטר השבוע לפני 70 שנה. "אני ממש יכול להרגיש את חייו"’ אמר בוב דילן על ג'ולסון, שנולד חצי מאה לפניו. האם דילן "הרגיש את חייו" של ג'ולסון כי שניהם היו יוצרים, צאצאי מהגרים, שחיפשו בקדחתנות את "התדר האמריקאי" ועל הדרך המציאו תדר חדש? או שמא הייתה זו שותפות גורל של שני[…]

המשך קריאה

זסלופסקי וקפלוביץ' יכולים לקפוץ: כשיהודים שלטו בכדורסל האמריקאי

אחרי עונה קטועה ומוזרה, כמו כל עולם הספורט תחת המגפה, ובועה אחת הרמטית ומאורגנת להרשים באורלנדו, ליגת ה-NBA מגיעה לשיא שלה – וזה קורה בחלק של לוח השנה שבו בדרך כלל הקבוצות והשחקנים מתכוננים לפתיחת עונה חדשה – סדרת הגמר, שאליה הגיעו אחרי פלייאוף מעולה ומפתיע לנוכח המצב המורכב, לוס אנג'לס לייקרס ומיאמי היט. הקשר היהודי הרגיל גם הפעם יהיה מצד הבכירים: בעלי אחת הקבוצות – מיקי אריסון במיאמי והקומישינר של הליגה אדם סילבר, שיעניק את הגביע לקבוצה המנצחת. אבל הפעם האחרונה בה שיחק כדורסלן יהודי בסדרת הגמר של ליגת הכדורסל הטובה בעולם, וגם זכה באליפות, היה ג׳ורדן פארמר עם[…]

המשך קריאה

גבר בורח מבשורה: המסר האוניברסלי של סיפור יונה הנביא ביום כיפור

ביום כיפור, בהפטרה של תפילת מנחה, יקראו בבתי הכנסת, בחצרות, ובמרפסות, סיפור קצר ומשונה בן 48 פסוקים. במרכז העלילה יעמוד אדם די אנונימי. שמו :יונה בן אמיתי. משלח ידו: נביא. הסיפור מתחיל באלוהים שמצווה על יונה להזהיר את תושבי נינווה – העיר האשורית הגדולה – שישובו מדרכם הרעה כי "מלאו ידיהם חמס". המילה "חמס" מופיעה במקרא בסיפורים רבים. על פי חז"ל היא מתארת חברה שסועה, שבה שחיתות, גזל וריקבון מוסרי הם מטבע עובר לסוחר. יונה מתעלם מהציווי האלוהי. מצדו שאנשי נינווה הנוכרים ימשיכו לאמלל אחד את השני. הוא עולה על אנייה בנמל יפו ומפליג לתרשיש, עיר קדומה שממוקמת באזור דרום[…]

המשך קריאה

ממנדט למדינה: זיכרונות מראש השנה הראשון למדינה

ברשימת "השנים הגדולות ביותר בתולדות העם היהודי" שנת 1948 ניצבת בגאון בראש. אלפיים שנה של תקוות וכיסופים, של "ליבי במזרח ואני במערב", של רדיפות והצלחות ואפילוג מצמרר במיוחד, הסתיימו ברגע מכונן אחד, ה' באייר תש"ח, כשאיש נמוך קומה וגבה רוח נעמד על הבימה ברחוב רוטשילד והכריז על הקמת המדינה. בת ארבעה וחצי חודשים הייתה המדינה כשחל ראש השנה הראשון בתולדותיה: ה-3 באוקטובר 1948. בגיל בו תינוק עדיין לא מתהפך, היא נאלצה לעמוד על רגליה ולדאוג לצרכיה, ללא הבייביסיטר הבריטי ועם אויבים מבית וחוץ, שראו בנוכחותה נטע זר. חברת בת של תאגיד הקולוניאליזם המערבי. הימים היו ימי ההפוגה השנייה של מלחמת[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

Notice: Undefined index: tickets_purchase_url_link in /data/wp-anumuseum-new/wp-content/themes/generatepress_child/functions.php on line 527