אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות


Notice: Undefined index: show_post_count in /data/wp-anumuseum-new/wp-content/plugins/anual-archive/annual_archive.php on line 711

בלוג

בר יוחאי או די ליאון: מי באמת עומד מאחורי ספר הזוהר?

היהדות החרדית בדרך כלל משקיעה מעט מאד מחשבה בשאלות חילוניות-מדעיות כמו מיהם הכותבים האמיתיים של כתבי הקודש שלנו. המדע – למשל חקר המקרא – והאמונה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים כי מקומם אינו באותו הדיון. אין כמובן ניסיונות ״להתפשר״ עם המחקר המדעי או חשיבות לעמדת המדע. אגב, גם אצל אנשים דתיים בעל ידע מדעי עצום, כמו למשל פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ שפרש זאת בספרים ״מדע ואמונה״ – שהיו משמעותיים גם בציבור הדתי. לדת באופן כללי יש עניין כמעט אפסי בעמדת המדע לשאלות כמו מתי נכתבה התורה ומי כתב אותה. כל זה משתנה לחלוטין כשמדובר בספר הזוהר, החיבור המרכזי של תורת הקבלה,[…]

המשך קריאה

היה או לא היה: האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון "לגזע היהודי הנכחד"?

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי, יוהאן האנס פורטנר, שנשלח בכדי לקחת אותה לאוסף בפראג. קורקוט הסתיר אותה בהרים עד תבוסת הנאצים. זהו לא סיפור בדים – קורקוט הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם גם על הצלת ילדה יהודייה. אלי טאובר, מראשי הקהילה היהודית, אישר את הסיפור. אפילו קונן[…]

המשך קריאה

קידמה, צורה ומחלוקת: איך ניצחו המצות המרובעות את המסורת הישנה?

מתי ולמה הפכו המצות הנפוצות שכולנו מכירים למרובעות? אמנם כך כנראה קל יותר לארוז אותן ואולי אפילו נוח יותר לשבור אותן, אבל ממתי נוחות והגיון מאפיינים כשרות או מסורת של אוכל יהודי? ובכן, על עניין אחד קשה להתווכח: כשיצאו אבותינו ממצרים, ולא הספיק בצקם להחמיץ, זה היה בוודאי במהלך ניסיון לאפות פיתות. הן היו עגולות וכמוהן גם המצות במשך מאות שנים וכמו מרבית המצות השמורות עד היום. הסיפור התחיל להסתעף ב-1838 כשיהודי מחבל אלזס בשם איציק זינגר המציא את המכונה הראשונה לייצור מצות. זינגר הנ"ל אמנם חלק את אותו שם בדיוק (באיות הלועזי – Isaac Singer) עם ממציא אמריקאי בן[…]

המשך קריאה

רצח אחד יותר מדי: סיפורו של העיתונאי היהודי שהביא לסיום השלטון הצבאי בברזיל

הרב הנרי סובל היה רק בן 31, רב צעיר בסאו פאולו, כשעמדה בפניו ההחלטה שתגדיר את חייו, ובמידה רבה השפיעה גם על חיי האומה הברזילאית. השנה הייתה 1975 וסובל, בנם של פליטים יהודים שנולד בליסבון בזמן הבריחה של הוריו ממלחמת העולם השנייה לכיוון ניו יורק, כבר כיהן חמש שנים כרב קהילה בסאו פאולו. ואז הובאה אליו לקבורה גופתו של ולדימיר הרצוג. הרצוג, בן 38 במותו, היה ראש מחלקת החדשות בתחנת טלוויזיה בעיר. סיבת מותו, על פי ״הזרוע הפוליטית של המודיעין״, הייתה התאבדות שאירעה כביכול במתקני הצבא ליד פארק איבירפוארה. סובל קיבל תמונה מרושלת של הרצוג תולה עצמו, כביכול, באמצעות חגורתו.[…]

המשך קריאה

נוכל הקינדער: סיפורו הבלתי נתפש של אמן ההונאה והבגידה הגדול שלא הכרתם

הרברט פייק-פיז לא הבין מאיפה זה נפל עליו. הוא היה בעיצומה של קריירה פוליטית כנציג דרלינגטון מטעם השמרנים בפרלמנט במשך 25 שנים, אי של יציבות בפוליטיקה הבריטית הסוערת של תחילת המאה ה-20. אחרי שכיהן כמצליף הסיעה פרש ב-1923 לבית הלורדים והוריש את מקומו לבנו. אבל בבחירות של 1910 הופיע לפתע יריב לחלוטין בלתי צפוי. טרייביטש לינקולן, מהגר מהונגריה, יהודי שהתנצר ופעל כמיסיונר בקנדה, נתמך בידי משפחת תעשייני שוקולד מקומית כנציג המפלגה הליברלית. בבחירות בהן הליברלים ספגו ירידה חדה בתמיכה, המועמדות שלו הסתמנה כבדיחה לא מצחיקה. בדיעבד, זו הייתה טעות קשה ומרה. לפוליטיקאי בריטי אפור לא היה ממש סיכוי נגד אחד[…]

המשך קריאה

מלך הבננות: סיפורו המופלא של סם זמוריי

הוא היה מעין גירסא יהודית של פורסט גאמפ, הוא נחשב לאחד האנשים העשירים והחזקים בארה"ב, איש מסתורין בינלאומי שהפיל ממשלות ועמד מאחורי הפיכות, ושינה הסכמים ממשלתיים לפי צרכיו העסקיים. הסיבה שככל הנראה לא הכרתם את שמו, היא העובדה שהוא שמר בקנאות על אנונימיות – סם זמוריי (Sam Zemurray), "איש הבננה", שהקים אימפריה עסקית בעשר אצבעות, ושדמותו הייתה שילוב מרתק וחד פעמי של דמויות גדולות מהחיים כמו הווארד יוז וגטסבי הגדול. זמוריי נולד בקישינב בשנת 1877, כשמואל דוידוביץ', להוריו דוד ושרה זמורה (לבית בלוזמן), משפחה יהודית ענייה שהיגרה לאמריקה כששמואל היה בן 14, יתום מאב ושינה את שמו לסם זמוריי. את[…]

המשך קריאה
הבלוג של אנו - מוזיאון העם היהודי

אבל אני חייל, פולני: הלוחם היהודי שהפך למיתוס של גבורה בפולין

מקובל לחשוב שמימי מרד בר-כוכבא, שפרץ במאה השנייה לספירה, ועד הקמת הגדוד העברי של ז'בוטינסקי וטרומפלדור בזמן מלחמת העולם הראשונה, לא פעל גוף יהודי לוחם ומאורגן. ניתוח המהפך ההיסטורי שחל בתודעה היהודית – מפרעות קישינב ועד יהדות השרירים של נורדאו והקמת הפלמ"ח ולאחר מכן צה"ל – מונגש, בין היתר, בספרה הנהדר של ההיסטוריונית פרופ' אניטה שפירא, "חרב היונה". אבל אנחנו נחזור הפעם אחורה בזמן לשנת 1794, זמן בו ממלכת פולין-ליטא העצומה מבותרת בידי שלושת המעצמות הגדולות של הימים ההם – רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. הכוונה היא כמובן לחלוקה המפורסמת של פולין, שנותרה מאחור מבחינה כלכלית וצבאית, לאחר שלא השכילה להשתלב במהפכה[…]

המשך קריאה

המצאה בשני חלקים: בן המהגרים היהודי שהביא לעולם את הביקיני

כמאמר הקלישאה על מוחות גדולים שחושבים דומה, גם ההשראה לשמו של בגד הים הידוע בעל שני החלקים, הביקיני, הגיע מאותו מקור – החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי, הלא הוא האטום. רצה המקרה ובאותו זמן שמהנדס מכוניות צרפתי בשם לואי ריאר, שהצטרף לעסק עיצוב הבגדים של אמו, שקד על עיצוב בגד הים המהפכני, התקיים ניסוי נשק גרעיני באי זעיר בשם ביקיני באוקיינוס השקט. ריאר האמין, ובדיעבד גם צדק, שבגד הים החדש יעורר "התלהבות בעוצמה אטומית" ולכן קרא לו ביקיני. השם הפך לאייקון היסטרי ואת זה אי אפשר לקחת לריאר. אבל מסתבר שבנוגע להמצאה עצמה, היה מישהו אחר שהקדים אותו. ז'אק[…]

המשך קריאה

פועלות כל העולם התאחדו: סיפורה של האקטיביסטית היהודייה ששינתה את שוק העבודה באמריקה

בכל פעם שאת נכנסת לקלפי להצביע, או מקבלת חופשת לידה על חשבון המדינה; בכל פעם שאתה לוקח יום חופש לסידורים, או זוכה למענק כספי בזמן מגפה – תשתדלו לזכור שזה לא מובן מאליו. תשתדלו להכיר תודה. כן נכון, יש עוד הרבה מה לשפר ולתקן, אבל עדיין בכל הנוגע לזכויות סוציאליות, יחסית להיסטוריה האנושית, "אנחנו עומדים על כתפי ענקים" כפי שתיאר ניוטון הגדול את הזכות שהייתה לו ליהנות מההישגים המדעיים שקדמו לו. כי בדיוק כפי שהמהפכה המדעית סבלה מחבלי לידה ארוכים, כך גם מדינת הרווחה המודרנית לא צמחה בשדות החופש. הרבה ייסורים ודמעות זרמו בנהר הפרולטריון במהלך המאה ה-20, כשרבבות גיבורים[…]

המשך קריאה

עץ החיים הגדול: שנה לפטירתו של הברון והרב יונתן זקס

לפני כמה שבועות נתקלתי בדיבייט שערך ה-BBC בין הרב הראשי של בריטניה לשעבר, יונתן זקס זצ"ל, לבין הביולוג ריצ'רד דוקינס. קרב הטיטנים האינטלקטואלי המרתק הזה כלל בצד אחד את האב הרוחני של האתאיזם המדעי שהקדיש את חייו להתקפה על אלוהים והבריאתנות, ובצד השני, אחד מהתיאולוגיים הגדולים שקמו לעם היהודי שהקדיש את חייו להגנה על אלוהים והאמונה. מעבר לתוכן המרתק עצמו, אי אפשר היה שלא להתרשם מהקלאסה. האיפוק, הכבוד ההדדי, הג'נטלמניות, הטיעונים שמנוסחים ללא רבב, השליטה האבסולוטית בשלל דיסציפלינות. שעה ורבע של ספא למוח. כשצפיתי בדיבייט עם דוקינס, דמיינתי בעיני רוחי את "ויכוח ברצלונה" הידוע מהמאה ה-13 במהלכו הוזמן הרמב"ן לארמון[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

Notice: Undefined index: tickets_purchase_url_link in /data/wp-anumuseum-new/wp-content/themes/generatepress_child/functions.php on line 527