אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

הנאומים הגדולים: ששת מיליון הקטגורים של גדעון האוזנר

בבוקר אפור וסגרירי של ה-11 באפריל 1961, בשעה 09:00 נכנסה דמות כחושה, שיערה מקליש, חנוטה בחליפה ומשקפיים כהים, לתא הזכוכית המשוריין באולם "בית העם" בירושלים. רחש נשמע בקהל. הדמות התיישבה, עווית קלה בזווית פיה. עדשת המצלמה התמקדה באצבעות ידיה העדינות, אלו שלפני 75 שנה חתמו ביד יציבה על אחד המסמכים המתועבים ביותר בהיסטוריה האנושית. היום לפני 27 שנים, ב-15.11.1990, הלך לעולמו גדעון האוזנר, האדם שחתום על אחד מנאומי הפתיחה האייקוניים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. השבוע הראשון במשפטו של אדולף אייכמן, אדריכל "הפתרון הסופי" לבעיית היהודים, הוקדש לפרטים הטכניים – דיונים על חוקיות לכידת הנאשם, סמכותה של מדינת ישראל לשפוט[…]

המשך קריאה

לזכר קרל כץ, 1929 – 2017

קרל כץ, שסייע רבות בתכנונו של בית התפוצות לפני פתיחתו ב- 1978, נפטר ביום רביעי בגיל 88 במנהטן. כץ היה איש מבריק שהותיר חותם לא רק על בית התפוצות, אלא גם על מוזיאונים רבים בישראל ובעולם. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה

הנני – כשלאונרד כהן ומרטין בובר נפגשו בשמיים

לפני פטירתו הוציא הזמר והיוצר הגדול לאונרד כהן ז"ל את האלבום "You want it darker". בשיר הנושא באלבום שילב כהן חלקים מתפילת הקדיש. שיאה של היצירה, במסגרתה עורך כהן דיאלוג נוקב עם אלוהים, היא בקריאה: I'm ready my lord"  הנני, הנני". שבעה עשר יום לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2016, נפטר לאונרד כהן והוא בן 82. השבוע, עם ציון יום השנה הראשון למותו, עלה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מיצג וידאו מיוחד שמלווה את צלילי השיר המצמרר, תפילת הפרידה של לאונרד כהן מהבלי העולם הזה. הקריאה "הנני" מופיעה בתנ"ך למעלה מ- 250 פעמים. אין כמעט דמות מקראית מרכזית שאינה אומרת אותה,[…]

המשך קריאה

וולנברג היפני – צ'יאונה סמפו סוגיהארה

מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה היו דיפלומטים שקיבלו את התואר חסיד/ת אומות העולם על חלקם בהצלת יהודים ממוות בטוח בידיהם של הנאצים. חבלי ההצלה החשובים ביותר עבור רוב היהודים היו תעודות, בעיקר ויזות ודרכונים. ולמרות זאת, סיפורו של צ'יאונה סוגיהארה, המשנה לקונסול יפן בליטא, שונה במקצת. שלא כדיפלומטים אמיצים אחרים, הוא לא היה נציג של מדינה נייטרלית או מבנות הברית, אלא נשלח מטעם בת בריתו הראשית של היטלר. הוא סיכן את חייו, את עתידו ואת מעמדו והציל 6,000 מיהודי ליטא, יותר מכל אדם אחר (להוציא את ראול ולנברג). ביולי 1940, כשהנאצים הלכו והתקרבו, הורו הסובייטים על פינוי כל השגרירויות[…]

המשך קריאה

יום הזכרון לרצח יצחק רבין: על מעשי רצח פוליטי בהיסטוריה היהודית

יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל הוא הזדמנות לחזור אל שלוש התנקשויות פוליטיות מפורסמות בתולדות העם היהודי: אחת התרחשה בעת העתיקה והשתיים האחרות בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. ממורשת גדליה למורשת רבין תגידו מה שתגידו עליו, אבל התנ"ך, ספר הספרים שלנו, כנראה לא היה מתיישר עם תרבות הפוליטקלי-קורקט הרווחת בימינו. די לרפרף בפרשיות כמו פילגש בגבעה או טבח כהני נב כדי להיווכח כי האומצה התנכ"ית מוגשת לנו מדממת, מדיום רייר – ללא תבלינים או חומרים משמרים. המנהיגים העבריים, אפילו הגדולים שבהם, מוצגים במלוא כיעורם. ניאוף, בגידות, ג'נוסייד, אונס, גילוי עריות, חיסולים אכזריים – על כולם מדווח[…]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: מיתוס מצדה ושברו

התמחות בכתיבת נאומים היא לא המצאה מודרנית. גם בעת העתיקה היו מנהיגים שנשאו נאומים שנולדו במוחם הקודח של אחרים שכתבו עבורם, רטוריקנים מקצועיים. הדוגמא המפורסמת מכולם היא "נאום הגיבורים" שנשא מנהיג אתונה הדמוקרטית, פריקלס, לזכר חללי מלחמת אתונה-ספרטה, ואשר נכתב בידי ההיסטוריון הגדול ביותר של העת העתיקה, האתונאי תוקידדס. לתוקידדס המוכשר היו לא מעט מעריצים בעם היהודי. אחד מהם, היסטוריון מחונן בשם יוסף בן מתתיהו, שאב ממנו השראה ובעצמו הביא את יכולותיו הרטוריות לכדי שלמות בנאום ההתאבדות ששתל בפיו של אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים במצדה. כאן מתחיל סיפורנו על אודות אחד המיתוסים הגדולים ומלאי ההוד של היהדות, כזה שכנראה[…]

המשך קריאה

טל"ח מהתנ"ך: 10 הטעויות הכי גדולות שלא הכרתם ביהדות

בתור מנפצי מיתוסים יהודים מדופלמים ומתוקף תפקידנו לדייק את הסיפור היהודי, החלטנו להגיש לכם את רשימת 10 הטעויות הנפוצות ביותר בענייני יהדות. קחו כיסא, שלא תפלו לנו, ותיהנו! גן עדן לא נמצא בשמיים, אלא כאן, ממש לא רחוק התפיסה שגן עדן נמצא בשמיים היא פרשנות לא יהודית. מי שפותח את פרשת "בראשית" יכול לקרוא בדיוק איפה נמצא גן עדן. הוא נמצא בין ארבעה נהרות: פישון, גיחון (הסמוך לארץ כוש), חידקל (הסמוך לאשור) ופרת. כלומר, אזור גבול טורקיה ועיראק. היום נמצא שם בעיקר הגיהנום של הכורדים.  לפי זה אנחנו יכולים לדעת שגם "עדן" היה מקום כלשהו במזרח התיכון. לאן הוא נעלם?[…]

המשך קריאה

משפחה לא בוחרים: מחרם דרבנו גרשום ועד מרב מיכאלי

ההתבטאות של חברת הכנסת מירב מיכאלי כי "ילדים וילדות הם העתודה של המדינה והחברה ולא עניין פרטי" – כפי שסיכמה בחשבון הטוויטר שלה בתגובה לסערה שפרצה חודש אחרי פרסום דבריה במסגרת פאנל באוסטרליה בו התארחה – היא הזדמנות מצוינת לחזור ולשרטט את דיוקנו של התא המשפחתי היהודי לפני הופעת המודרניות ובעיקר להתרשם עד כמה לעתים הקצה הנאור והפרוגרסיבי של המאה ה-21 יכול להיפגש עם הקצה הדתי- מסורתי של המאה ה-18. במהלך המאה ה-11 לספירה (סביבות שנת 1000) הוציא יהודי בשם רבינו גרשום, שהיה במקרה גם מנהיג קהילת יהודי אשכנז, סדרת תקנות שהובילו למהפכה בעולם המשפחה היהודי. בין השאר קבעו התקנות[…]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: "סכנות האדישות", אלי ויזל בבית הלבן

"לפני חמישים וארבע שנים, ביום הזה ממש, התעורר נער יהודי מעיר קטנה בהרי הקרפטים לא רחוק מוויימר האהובה של גתה, במקום שייזכר לדיראון עולם. מקום ושמו בוכנוואלד" כך נפתח "סכנות האדישות", נאומו של ניצול השואה, הסופר המעוטר, חתן פרס נובל לשלום, הפילוסוף ואיש הרוח אלי ויזל. היו נואמים כריזמטיים ממנו כמו וינסטון צ'רצ'יל, ולדימיר לנין, אדולף היטלר ושארל דה גול, ונאומים מפורסמים משלו כמו "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג, או נאומו הבלתי נשכח של המלך צ'ארלס הראשון לפני הוצאתו להורג. אבל כפי שכתב בהקדמה לרב המכר "הנאומים ששינו את העולם", ההיסטוריון הידוע סיימון סבג מונטפיורי: "הנאום הטוב ביותר[…]

המשך קריאה

סיפורה של גבי אגיון, מייסדת בית האופנה "קלואה"

רבות סופר ודובר על נוכחותם והצלחתם של יהודים בתחום האופנה. דורות של סוחרי טקסטיל הולידו אייקוני אופנה עכשוויים כמו דונה קארן, ראלף לורן ואייזיק מזרחי. אך סיפורה של גבריאל חנוכה שונה במקצת –  סיפורה של אגדת האופנה הפריזאית היהודייה ממצרים. גבריאל נולדה באלכסנדריה והכירה היטב את עולם המסחר, שכן אביה ניהל מפעל לטבק. כמו צעירות רבות בנות האליטה קיבלה חינוך צרפתי עם סטייל קפדני. בגיל 18 ביקרה לראשונה בפריז ושנה אחר כך נישאה לריימונד אגיון, בעל הון שאחז בדעות פוליטיות שמאליות. בני הזוג התיישבו בפריז ב- 1945, זמן קצר לפני שהסכסוך בין ישראל למצרים ערער את חיי הקהילה היהודית במצרים.  בפריז[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב