בלוג

ליהודים יש לא מעט גיבורי בדיחות עממיות שכל קשר בינם לבין המציאות הוא באמת מקרי בהחלט. במקרה של חכמי חלם, העיירה האמיתית כללה אנשים רגילים לחלוטין, שלא היו בהכרח ידועים בטיפשות או בתמימות יוצאת דופן, ועד היום מנסים לחקור ולהבין למה דווקא עליהם התפתחו כל כך הרבה סיפורים. לעומת זאת ג'וחא הוא גיבורן של בדיחות ומעשיות שהגיעו מארצות האסלאם וגם היהודים המקומיים אימצו אותו – אלא שלא ידוע על אדם אמיתי שלו יוחסו אותם סיפורים. לגרמנים יש את טיל אוילנשפיגל שאין שום עדות שאי פעם התקיים באמת. אבל דווקא גיבור הבדיחות היהודי המפורסם ביותר היה, כך נראה, אדם אמיתי –[…]

הרגע בו עמד יחד עם שלושת בנותיו למרגלות בור המים העמוק שנמצא מתחת לבזיליקה המפורסמת בעיר הגרמנית טרייר, היה מעמד מכונן עבור פרופסור ישראל יובל. כ-900 שנה לפני כן, בדיוק בנקודה בה עמד, ביקשו הורים יהודים להשליך את ילדיהם לבור לפני שגדודי הצלבנים יכנסו לעיר. הפליאה שאחזה בו בשעה שדמיין את המחזה המצמרר, הוציאה את פרופסור יובל למסע מחקרי מרתק בסיומו נולד המאמר "הנקם והקללה – הדם והעלילה", שיצא לאור ב-1994. מדובר בחיבור פורץ דרך, שהציב סימן שאלה מהבהב בכל הנוגע לצמיחת תודעת הקורבנות היהודית הגלותית, ששיאה עלילות הדם שהופיעו לראשונה בימי הביניים. עד מחקרו של פרופסור יובל, כל ניסיון[…]

במשך שלושה עשורים היה צמד קומי אחד בולט בעולם היהודי, שהתעלה מעל כל הצמדים וההרכבים האחרים – שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר. הסיפור שלהם הוא לא רק על העולם האמנותי והבידורי שבו הם לקחו חלק, אלא גם הסיפור ההיסטורי של העם היהודי במאה ה-20. הרפרטואר שלהם כלל עשרות הצגות ביידיש (חלקן גם בעברית), והם עוררו שינויים תרבותיים בעולם היהודי האירופאי ובמדינת ישראל הצעירה, כפי שאף צמד תרבותי לא עשה לפניהם. דז'יגאן המשיך עוד 20 שנים נוספות. דז'יגאן ושומאכר נולדו בעיר לודז' שבפולין – שמעון ב-1906 וישראל שלוש שנים אחריו. שניהם נחשפו בגיל צעיר יחסית לעולם תיאטרון היידיש שבתקופה זו כבר החל להתפתח[…]

מאת: יאיר אחיטוב, אוניברסיטת בר אילן   הגדת גוטווירט צוקר היא כתב יד בתוספת ציורים מהמאה ה-18 שנכתבה וצוירה בפראג בשנת 1707 ומוצגת בבית התפוצות. בדרך כלל, ציורים בהגדות קשורים למנהגי הפסח ולאירועים שקשורים לפסח וליציאת מצרים. אבל בהגדת גוטווירט צוקר מופיעים כמה ציורים שהקשר שלהם לחג אינו ברור כלל. שלושה מהם מופיעים ברצף בסוף ההגדה. האחד מתאר את הנביא יונה נזרק מהאנייה ונפלט מפי הדג. השני מראה ארבע פרות ואישה שעומדת על יד מה שנראה כמו נול אריגה. והציור השלישי, שמופיע לפני השיר "אדיר הוא", מראה נשר שחור ניצב על יד בית. פתרון חידת שלושת הציורים מצוי במפה שהיא[…]

גם בלי להיכנס יותר מידי לעומקן של תיאוריות מבית מדרשו של הגל, כל בר דעת שמביט על ההיסטוריה ממעוף הציפור רואה שהאנושות, על כל מופעיה השונים והמגוונים, נמצאת במגמה של קידמה. נכון – עבדות, מעמדות, דיכוי נשים ומיעוטים – תופעות אלו עדיין קיימות, אך הן בטלות בשישים לעומת העבר הרחוק. בפרספקטיבה של מאות שנים, למעט כמה מעידות פה ושם, חץ ההיסטוריה מופנה קדימה. מצד שני, לעיתים אנו נתקלים במקרים שמערערים תפיסה זו. הופעה של "ברבורים שחורים", כפי שניסח זאת הפילוסוף והמסאי נסים טאלב. כלומר, תופעות שלא מתיישבות עם הנורמות החברתיות ויוצרות דיסוננס במוחם של אנשים שמתעקשים לחשוב על החיים כעל[…]

"נמשלה מיתת אשה לאכילת חזרת: העיניים מדמיעות והלב נהנה…" "מתה אשתו של יהודי אמריקני ובאו קרוביה וקרוביו ללוות אותה. דחה אותם האלמן ואמר: מחר תהיה הלוויה; היום תכפו עליו עסקיו ואין שעתו פנויה. תמהו הקרובים והתחילו מלינים עליו, שאדם גס הוא. החזיר להם האלמן: אנו האמריקנים יש לנו כלל גדול: Business before pleasure"  "כשמתה אשתו הראשונה של ישעיה׳קה פיפר נשא אחותה; מתה גם זו ונשא אחות שלישית. אמרו לו: מה ראית, רבי ישעיה, לישא אחיות? החזיר ישעיה׳קה: מאוסה עלי משפחה זו, ואני מבקש להביא עליה כלייה…" " אמר בעל לאשתו: בואי וראי, מה ביני לבינך. את כל היום פיך מלא אלה וקללה, ואני – שום[…]

האם הסטריאוטיפ האנטישמי אודות היהודים כמזהמי האנושות, מקורו במתורגמן היהודי לואיס דה-טורס, שאחראי במידה רבה להגעת הסיגריות הראשונות לאירופה? אז זהו שלא. הוגי האנטישמיות המודרנית התכוונו בהקשר היהודי לזיהומים אפידמיים יותר, מה גם שבאותו זמן נזקי העישון טרם התגלו. ועדיין, בדברי ימי תולדות העישון, ללואיס דה-טורס מיוחד פרק בהתמכרותה של אירופה לטבק. למזלנו, את השימוש בכימותרפיה המציא גם כן יהודי – סידני פארבר – אז איכשהו יצאנו מאוזנים. את סיפורו של לואיס דה-טורס יש להתחיל בבוס שלו, רב החובל המפורסם בהיסטוריה והאיש היחיד שבאמת גילה לנו את אמריקה – כריסטופר קולומבוס. המקום, ספרד. השנה, 1492. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חותמים[…]

היו זמנים בהם למילה ״אקספלורר״ היו השלכות של חיים ומוות ולא רק של דפדפן אינטרנט ו״טראפיק״ גילם תנועה פיסית במרחב ולא רק משהו שאנשי פרסום תאבי רייטינג נשבעים בשמו. הימים, תרתי משמע, ימי תעשיית הימאות המשגשגת של המאה ה-16, זו שמשכה אליה את טובי המוחות של התקופה. הסטארט אפ ניישן של אותה תעשייה בעידן ההוא הייתה פורטוגל, שהוציאה מקרבה את מגלי הארצות המפורסמים פרדיננד מגלן ו-ואסקו דה גאמה. כמו היום גם אז, המצאות ופיתוחים ימיים רבים הבזיקו ממוחם הקודח של יהודים – מתמטיקאים, פיסיקאים וקרטוגרפים – כדוגמת אברהם זכות ופדרו נונש. אלו פיתחו כלי ניווט מבוססי תנועת השמש וגרמי השמיים,[…]