אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

לילה אמריקאי מלא כוכבים במוזיאון העם היהודי

אגודת ידידי בית התפוצות בשיתוף קרן רודרמן וסדנאות הבית של אשכול נבו, ארחה ביום חמישי 3.5 במוזיאון העם היהודי, את הסופרת ניקול קראוס ל"לילה אמריקאי" משובח שעסק בנושא של זהות יהודית-אמריקאית והשפעתה על ישראל. הערב כלל שיחה עם הסופר אשכול נבו, מפגש עם אמנים, סופרים ואנשי תרבות כמו דנה ברגר, בועז כהן, נעם פרתום, רועי חסן ושלומי חתוכה. האירוע הסתיים במופע סוחף של שי צברי שהרים את האולם המפוצץ לתקרה. תודה לכל המעורבים ובעיקר לכם – הקהל הרחב, על שרכשת כרטיסים והגעתם לערב המשובח הזה. ניפגש שוב בקרוב! (צילום: איציק בירן)

המשך קריאה
הדגל של שלמה מולכו (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

תיק מולכו: נביא השקר שהגיע עד האפיפיור

הגירוש וההמרה הכפויים של יהודי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15 גרם לשינויים מרחיקי לכת בעם היהודי. כמעט באבחה אחת, אחד המרכזים הגדולים והחשובים קרס, רבים מהיהודים ברחו למקומות אחרים או שהתנצרו והפכו לנוצרים חדשים וחלק מהיהודים בחרו לשמור על גרעין של יהדות בסתר וכונו "אנוסים". אולם הגירוש וההמרה הכפויים גרמו לעוד שינוי משמעותי בעולם היהודי – התעוררות משיחית גדולה וציפייה לגאולה הקרובה על רקע המשבר הקשה. על רקע זה, נולד בליסבון, פורטוגל בשנת 1500 דייגו פירס. רק שמונה שנים קודם לכן זרמו אל אותה פורטוגל יהודים רבים לאחר הגירוש מספרד, אבל כעת המלך כפה על כל יהודי הממלכה את הדת[…]

המשך קריאה

יחד זה לגמרי לבד: כת בני האור הקיצונית שמאחורי מגילות קומראן

עבור רוב עם ישראל, הניצחונות הגדולים של החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה היו סיבה גדולה לחגיגה, ועד היום יהודים ברחבי העולם מציינים את הניצחון בחג החנוכה. אבל באותה תקופה ממש קבוצה של יהודים התאכזבה מאד מהחשמונאים. הפתרון שהם מצאו לעצמם היה להסתגר ולהתבודד, הרחק מהחברה היהודית או כל חברה אחרת. הם קראו לעצמם עדת היחד. אנחנו מכירים אותם לפעמים בשמות אחרים כמו "כת מדבר יהודה" או "אנשי קומראן" – על שם המקום בו מצאו לפני 70 שנה את מגילותיהם. הגילוי של הארכאולוגים אכן היה נדיר וייחודי – הם מצאו בבת אחת מאות כתבים של קבוצה יהודית שלמה מימי בית שני[…]

המשך קריאה
הילולת ר' שמעון בר-יוחאי (רשב"י) בחצר בית הכנסת אל-גריבה בל"ג בעומר, ג'רבה, תוניסיה, 1981 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות יאן פאריק)

הוא היה גיבור? הצצה לדמותו ההיסטורית של בר כוכבא

"הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו, הוא היה גיבור". בשנת 1930 חיבר סופר הילדים לוין קיפניס את שירו המפורסם "בר-כוכבא". קיפניס צייר את בר-כוכבא כסוג של צ'ה גווארה, הגרסה הנימולה: גבה קומה, בנוי לתלפיות, דוהר על אריה שואג – ביד אחת מכפכף את הרומאים וביד השנייה מנופף בדגל החירות. השיר נכנס מיד לפלייליסט של כל תנועת נוער יהודית שכיבדה את עצמה. עד מהרה גורי חלוצים בארץ ישראל חונכו על ברכי גבורתו של בר-כוכבא, שהפך למנהיג נערץ – ונכנס, יחד עם מתתיהו ובניו החשמונאים, לפנתיאון הגיבורים הלאומיים של העם היהודי. האריה השואג, שבהמשך יגויס לטובת סיפור גבורת[…]

המשך קריאה
חברי "עליית הנוער" בתחנת הרכבת בדרך לארץ ישראל, ברלין, גרמניה, 1933 (צילום: הרברט זוננפלד, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

פרידריך, פה זה ארץ ישראל – כשהייקים הגיעו ארצה

בעקבות עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, כחצי מיליון מיהודי גרמניה החלו לעזוב בהדרגה את המדינה. רוב רובם של צאצאי קהילות אשכנז שישבו על שפך נהר הריין מאז המאה התשיעית לספירה, פנו מערבה, לאמריקה ובריטניה. כעשרה אחוזים מהם בחרו להגר מזרחה, לארץ ישראל. יחד עם היתושים והביצות, קבלת הפנים שזכו לה מצד תושבי הארץ כללה יחס משפיל ומתנשא. בדומה ליהודי ארצות האיסלאם שזכו לשלל כינויים פוגעניים, גם לעולים מגרמניה הדביקו שמות גנאי. המפורסם מכולם היה "יקה". אחת הפרשנויות גרסה כי מדובר בראשי תיבות של "יהודי קשה הבנה". קצת אבסורדי לאור העובדה שמדובר בקבוצה שהוציאה מתוכה שבעה חתני פרס נובל, רק בשנות[…]

המשך קריאה
דוכן למימכר דגלי ישראל לרגל חגיגות יום העצמאות, ישראל 1950 ( צילום: לני זוננפלד, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

מקורבן לתוקפן: מתי יהודים החלו להכות חזרה – כל הדרך לעצמאות

בשנת 1903 נשלח חיים נחמן ביאליק לעיר קישינב, רוסיה, לסקר את הפוגרום שפרץ שם זמן מועט לפני כן. המראות שנגלו לפניו היו קשים: 49 גופות, 92 פצועים קשה ועשרות חנויות של יהודים שנבזזו ונהרסו. אבל יותר מאובדן חיי אדם והפגיעה ברכוש היו אלו אוזלת היד ורמיסת הכבוד העצמי היהודי שזעזעו את נפשו של המשורר הלאומי לעתיד. את תחושותיו הקטגוריות כלפי מי שישבו באפס מעשה ולא התנגדו לפורעים, הוא תרגם לפואמה סרקסטית ומושחזת שהייתה ליצירת חייו – "בעיר ההריגה". הפואמה הכתה גלים בכל העולם היהודי. מילותיו של ביאליק, שביטאו את הזעם והבושה לנוכח אחיו היהודים שהסתתרו ומלמלו "שמע ישראל", בעוד איכרים[…]

המשך קריאה

הקרן הישנה: על דימויים אנטישמיים במסעות בחירות של ישראל הצעירה

מאז ומתמיד מערכות הבחירות בישראל היו יצריות למדי. למעשה, בניגוד לדימוי של חברה אחידה ומגויסת, עיון בתעמולת הבחירות בשנות ה-50 מעלה את העובדה שבשנים הראשונות לקום המדינה היו שסעים פוליטיים קשים מאד בין הימין לבין השמאל, וגם בתוך כל אחד מהמחנות הללו הייתה תחרות קשה מאד על קולות הבוחרים. אחד ההיבטים המעניינים הללו בא לידי ביטוי בדרך בה מפ"ם – מפלגת הפועלים המאוחדת – עשתה שימוש בדימוי אנטישמי רווח באירופה, על מנת להיאבק במפלגת הציונים הכלליים במערכת הבחירות של שנת 1955. עם זאת, הדימוי עצמו לא צמח בחלל ריק, והוא הופיע על רקע דימויים שכבר רווחו בישראל, בעקבות ההיסטוריה של[…]

המשך קריאה
יתומים יהודים שהסתתרו בזמן המלחמה בהולנד ושרדו. אמסטרדם, 1945 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

הדוד יוהאנס: האיכר ההולנדי שהציל את אבא שלי מהנאצים

בשנת 1963 הזמין משרד החוץ הישראלי את יוהאנס בוכארד ההולנדי לביקור בישראל. במוזיאון "יד ושם" הוענק לו התואר "חסיד אומות העולם", ועץ ניטע לכבודו בשדרת חסידי אומות העולם. בשנים 1941-1945 הציל בוכארד כ-300 ילדים יהודים ממוות בטוח בידי הנאצים ועוזריהם. בוכארד נולד בשנת 1891 בכפר ניוב-פאנפ (Nieuw Vennep), הולנד. איכר חסר השכלה, שלמד שנתיים בבית-ספר יסודי. מגיל שמונה עבד בעבודות חקלאיות בחוות אביו, וכשבגר הקים בכפר חווה לו למשפחתו. כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה נשוי ואב לילדים, נוצרי אדוק מאד, מהזרם הקלוויניסטי. כשהחלו הנאצים לגרש את יהודי הולנד אל מחנות הריכוז, החליט בוכארד להסתירם כדי למנוע את גירושם. הוא יצר[…]

המשך קריאה
אלינור רוזוולט, אשת נשיא ארה"ב, והרב ישראל גולדשטיין בכנס מנהיגים יהודיים, ארה"ב, 1944 (צילום: הרברט זוננפלד, (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר אוסף זוננפלד)

ביג בן: התסריטאי ההוליוודי ששבר את קשר השתיקה

בערב חורפי של תחילת ינואר 1943 טיילו שני חברים בשדרה החמישית בניו-יורק. על המדרכות ילדים בנו בובות משלג וחלונות הראווה של חנויות היוקרה הבהבו נורות ניאון צבעוניות – שאריות מחגיגות ראש השנה האחרון. כעבור זמן מה התיישבו שני החברים על ספסל תחת פנס רחוב. אחד מהם הוציא מתיקו עיתון שוויצרי בן שבוע והקריא לחברו ידיעה, בה סופר על הצעה של ממשלת רומניה לממשלות ארה"ב ובריטניה לאפשר ל-70 אלף מיהודי טרנסניסטריה לברוח מרומניה במחיר חמישים דולר לראש. עוד הודגש כי ההצעה תאבד מתוקפה ברגע בו יפלשו הנאצים לחלק ההוא של רומניה – והם עמדו להיכנס בכל רגע. שני החברים – המלחין[…]

המשך קריאה
Jews from Rynamow and the surrounding area in the town square before deportation, August 1942. Dr. Lazowski’s brave efforts ensured that the Jews of Rozwadów did not meet a similar fate (Courtesy of Dr. Zvi Rozen, Israel, Bernard H. and Miriam Oster Visual Documentation Center, Beit Hatfutsot—The Museum of the Jewish People)

הרופא הפולני שהמציא מגפת טיפוס והציל אלפי יהודים ממוות

ישנם סיפורי גבורה לא מעטים מתקופת השואה על אנשים אשר סיכנו את חייהם כדי להציל חברים, שכנים או אפילו זרים. אחת הפרשות המופלאות, ששלובים בה הן אומץ לב והן חשיבה יצירתית יוצאת דופן לנוכח פני הסכנה, היא סיפורו של ד"ר יוג'ין לזובסקי, שהצליח לפברק מגיפת טיפוס כדי להציל אנשים מידי הנאצים. ד"ר לזובסקי, ששמו המקורי היה Eugeniusz Sławomir Łazowski, נולד בצ'סטוחובה פולין בשנת 1913. ב-1939, כשפלשו הגרמנים לפולין, הוא היה רופא צעיר שאך זה סיים לימודי רפואה ושירת כרופא בצבא הפולני. אחרי שפרצה המלחמה, לזובסקי נשלח להתמחות מעשית בעיירה רוזוואדוב בדרום מזרח פולין, שבה חיה גם אוכלוסייה יהודית גדולה. כשהגיע[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב