בלוג

באחד מקטעי הסטאנד-אפ המפורסמים של הקומיקאי לואי סי.קיי, הוא מפנה את זעמו לאנשים שלא מפסיקים להתלונן על השירות שמוגש בזמן טיסות. "אתם פאקינג יושבים על כיסא שעף בשמיים", הוא רושף כנגדם, "ועוד יש לכם את החוצפה להתלונן שהחביתה לא הגיעה עם פטריות?". נזכרתי בקטע הזה, כי לא מזמן הזדמן לי לנסוע עם נהג מונית עצבני במיוחד. תוך כדי שיחה איתו הבנתי מה מקור העצבים. WAZE. לטענתו אפליקציית הניווט מטעה אותו פעמים רבות וגם יש לה נטיה, לפי התרשמותו המלומדת, לבחור דווקא במסלולים נידחים. כמה אותו נהג כפוי טובה, חשבתי לעצמי. הרי הרגע הזה שבו WAZE שולף את הנתון המזוקק שמוביל[…]

מבוכה. זו כנראה המילה שמיטיבה להגדיר את התחושה שחוו מרקסיסטים אדוקים אחרי מלחמת העולם הראשונה. כיצד – שאלו את עצמם לובשי חליפות טוויד גבוהי מצח שהתכנסו בסלונים של ברלין, וינה ולונדון – התפקששה לנו המהפכה הפרולטרית? איך דווקא רוסיה, אומה שמורכבת ברובה מאיכרים נבערים, אימצה את האוטופיה הקולקטיביסטית ועל הדרך עיקמה אותה, ולא הגרמנים, האוסטרים, האנגלים או הצרפתים הנאורים? הרי על פי נבואתו של קרל מרקס, האב המייסד, אחרי הקפיטליזם הבוטה שאפיין את אירופה של ראשית המאה ה-20, פועלי כל העולם היו אמורים להתאחד ולשיר בגרון ניחר את האינטרנציונל? ובעודם מתפלמסים כיצד לשפר את מצבם של הפועלים האומללים, נכנסה המשרתת[…]

גל נוסטלגיה שוטף את הארץ. היפסטרים מזוקנים מדגמנים סיקסטיז ברחובות תל אביב, מכנסי חאקי מככבים בשבוע האופנה, ומסיבות נוסטלגיה המוניות מושכות אליהן מאות מנפגעי עידן סטטיק ובן אל, שמתכנסים להחליף חוויות ממלחמת המפרץ הראשונה לצלילי להקת קווין. על פי פרסומים זרים, השנה גם חג פורים הצטרף לחגיגת השחזרת (נוסטלגיה בתרגום חופשי לעברית) עם תחפושות שעושות קאמבק מהפיפטיז והסיקסטיז. שתיים מהן מוכרות לכולנו: הראשונה היא התחפושת הקלאסית של הקאובוי והשניה שייכת ליריבו הנצחי בקרב הפאן אמריקאי – האינדיאני. לצד תחפושות של פלמ"חניקים, חיילי צה"ל שוטרים וגנבים – קאובויז ואינדיאנים נחשבו לתחפושות הפופולאריות ביותר בשנים הראשונות של מדינת ישראל הצעירה. בימים ההם[…]

אפשר לנסות לנחש מה חלף בראשו של ולטר רתנאו ברגעי חייו האחרונים, רגעים ספורים לאחר שמתנקשים מהימין הקיצוני ריססו את פלג גופו העליון סמוך לביתו בברלין. הנה – אולי חשב לעצמו אחד המדינאים הגדולים של תחילת המאה ה-20 – סוף סוף נפתרה סתירת חיי, סוף סוף הותר הסכסוך הפנימי שייסר אותי מיום הולדתי: השאלה מי אני. בן שבט אסיאיתי נחות או בן האליטה הפרוסית הנעלה? צאצא של משה ואהרון או של שילר וגתה? יהודי או גרמני? רבות סתירות בלב איש וקללת מרתפי הבירה של גרמניה הפרוטו-נאצית היא תקום. יהודי אתה. קבעו הערלים. בביתך, בצאתך וביום מותך. באותו רגע, מותר לקוות,[…]

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. שטרן שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם". איציק שטרן הוא גיבור "היהודי המנותח", חיבור סאטירי אנטישמי שפורסם במאה ה-19 בגרמניה. מניעיו של המחבר, אוסקר פאניצה, היו כמובן להלעיג את דמותו של "היהודי המתורבת" שהופיע בגרמניה באותה עת. אבל לא[…]