רבות סופר ודובר על נוכחותם והצלחתם של יהודים בתחום האופנה. דורות של סוחרי טקסטיל הולידו אייקוני אופנה עכשוויים כמו דונה קארן, ראלף לורן ואייזיק מזרחי. אך סיפורה של גבריאל חנוכה שונה במקצת – סיפורה של אגדת האופנה הפריזאית היהודייה ממצרים.
גבריאל נולדה באלכסנדריה והכירה היטב את עולם המסחר, שכן אביה ניהל מפעל לטבק. כמו צעירות רבות בנות האליטה קיבלה חינוך צרפתי עם סטייל קפדני. בגיל 18 ביקרה לראשונה בפריז ושנה אחר כך נישאה לריימונד אגיון, בעל הון שאחז בדעות פוליטיות שמאליות. בני הזוג התיישבו בפריז ב- 1945, זמן קצר לפני שהסכסוך בין ישראל למצרים ערער את חיי הקהילה היהודית במצרים. בפריז ניהלו האגיונים אורח חיים שנטה לקומוניזם – אם כי בסגנון בוהמייני. הם התרועעו עם הסופרים לואי אראגון וטריסטן צארה, עם הצייר פיקאסו, עם המשוררים פול אלואר ולורנס דארל, ועוד. בהמשך פתח ריימונד גלריה לאמנות מודרנית.
למרות חייה הנוחים, היו לגבריאל שאיפות גדולות יותר, כך שהשמועה גורסת כי ב- 1952 אמרה לבעלה "אני חייבת לעבוד, לא מספיק לי רק לאכול ארוחת צהריים". הברירה הטבעית הייתה שתבחר להשתלב בתחום האופנה. היא הזמינה ששה דגמים של שמלות קיץ באיכות גבוהה, שיוצרו בדירתה בפריז. למותג החדש בחרה שלא לתת את שמה שלה, אלא את השם "קלואה", על שם ידידתה. הסגנון היה נינוח, קל להתאמות ושינויים, והשמלות זכו להצלחה עצומה. במהירה חברה אל שותפה העסקי ז'אק לנואר, והעסקים נסקו. השקות קולקציות ה"פראט-א-פורטר" שלהם פעמיים בשנה, בארוחות בוקר בקפה דה פלורה בבולבאר סט. ז'רמיין הפכו לאירוע אופנה מרכזי בפריז, מהפעם הראשונה שהתקיימו, ב-1956.
"מה שריגש אותי היה שצריך להמציא הכל מהתחלה", סיפרה פעם על החזון המיוחד של "קלואה". מתוך השקפתה הסוציאליסטית, המטרה היתה להביא אופנה איכותית להמוני נשים. חזונה ופיקחותה של גבי השתלמו, ובמהרה עקפה תעשיית הביגוד המוכן את שוק האופנה בתפירה אישית של האליטה. היתה לה טביעת עין מעולה לכשרונות. ב- 1966 לקחה את קארל לאגרפלד כמעצב ראשי, ובין לקוחותיהם באותה תקופה היו ג'קי קנדי, בריג'יט ברדו, מריה קאלאס וגרייס קלי. ב- 1971 פתחה "קלואה" את הבוטיק הראשון בפריז.
גבריאל מכרה את חלקה בחברה בשנת 1985, אך נותרה מאד מעורבת בתעשייה, עד למותה בשנת 2014, בגיל 93.