סערה בלב ים: על ארבעה שבויים ותחיה יהודית

מכתב של חושיאל בן אלחנן, גניזת קהיר

במאה ה-11 הסתיימה תקופת הגאונים. שלל גורמים – ביניהם גל קור, רעב, שינויים פוליטיים ורדיפה ע"י השלטון המוסלמי – הביאו לשקיעת יהדות בבל המפוארת; הישיבות הגדולות סורא ופומבדיתא נסגרו וימי הזוהר של יהדות בבל נגמרו. מרכז הכובד של לימוד התורה עבר בהדרגה למקומות חדשים. ישיבות חדשות קמו בספרד ובצפון אפריקה ובהדרגה הן נהיו יותר ויותר[…]

"יראים שלחוני": התגלית המפתיעה על פיוט יום הכיפורים המיוחד של יהודי תימן

לדים עולים מתימן בכפר הנוער 'מאיר שפיה', ישראל, שנות ה-1950 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

בדיוק כמו בתרבות הפופולרית על סוגיה, יש שמות גדולים ומוכרים – יוצרים, כותבים או מבצעים שעצם איזכור שמם מספיק כדי לעורר עניין או לגרום לאנשים להוציא את כרטיס האשראי – ויש שמות קטנים. יצירות נהדרות כמובן נוצרות גם על ידי אלה וגם על ידי אלה, אך לעיתים קרובות השמות הקטנים, הלא מוכרים, הם המעניינים ביותר,[…]

ימים נוראים: האנתולוגיה של ש"י עגנון לראש השנה, יום הכיפורים ולימים "שבינתיים"

ש"י עגנון 1966 (צילום: יכין הירש. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

חתן פרס נובל לספרות, ש"י עגנון, מוכר כמובן היטב בזכות הפרוזה והסיפורת שכתב, אבל אחד מכתבי היד המונומנטליים שיצאו תחת ידו, אולי הפרויקט הגדול והשאפתני ביותר שהוא חתום עליו, היה דוקא אנתולוגיה – או "ילקוט" כפי שהסוגה נקראה בזמנו – שפורסמה ב-1938. עגנון איגד וערך את האסופה "ימים נוראים" המכילה סיפורים ומדרשים לראש השנה, ליום[…]

מפעל החיים של דאוד: היהודי מעיראק שחשף את הקוראן למערב

תרגום הקוראן מערבית לאנגלית של נסים יוסף דאוד (מרכז מורשת יהדות בבל)

נסים יוסף דאוד, שתרגם את הקוראן לאנגלית באמצע המאה ה-20, לא היה כמובן המתרגם הראשון של ספר הקודש של האסלאם לשפה האנגלית, אבל הוא חתום על התרגום הנפוץ והפופולרי ביותר. כך, אחד האנשים להם מגיע הקרדיט הגדול ביותר בהנגשת התרבות האסלאמית למערב היה יהודי. אותו יהודי נולד בבגדד, עיראק, למשפחת יהודה – משפחה יהודית ותיקה[…]

המגריבי של המלך: הצדעה לאחד מגדולי המוזיקאים של יהדות מרוקו

סמי אלמגריבי

סמי אלמגריבי היה איש של ניגודים. כוכב פופ מוקף מעריצות מחד, ופייטן בבית כנסת מאידך. לפעמים אפילו באותו הזמן. העובדה ששר במועדוני לילה ובבתי כנסת כאחד, לא היה הניגוד היחיד שהפגין. ברפרטואר אותו ביצע, ובהשפעות על הלחנים המקוריים שלו, הוא שילב שירים מרוקאים פופולריים (ישנים ובני תקופתו), מוזיקה אנדלוסית קלאסית ופזמונים ליטורגיים. במהלך הקריירה הארוכה[…]

אסתר המלכה: סיפורה הטראגי של האחות פורצת הדרך של בשביס זינגר

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, אסתר זינגר-קרייטמן ויצחק בשביס זינגר

בשבועות הקרובים צפוי לצאת  ספרו של מוריס קאר, “The Forgotten Singer: The Exiled Sister of I.J. and Isaac Bashevis Singer”, בהוצאת הספרים האמריקאית White Goat Press השייכת למרכז לספרי יידיש מאמהרסט, מסצ'וסטס. קאר נפטר כבר לפני 20 שנה ועתה מתפרסת הביוגרפיה הזו, בה הוא מבקש לעשות צדק היסטורי עם אימו, אסתר קרייטמן. הסופרת הנשכחת, שרק[…]

"המקום הכי טוב לגדול בו": השיכון היהודי על שם שלום עליכם בניו יורק

אחד מארבע קומפלקסים למגורים שנבנו ע"י קואופרטיבים יהודיים בברונקס בשנות ה-20 של המאה הקודמת (צילום: Forward Association)

לפני כמעט 100 שנה החליטו קרוב לחצי מיליון יהודים שגרו בעוני בלואר איסט סייד של מנהטן ועבדו בה בתעשיית ההלבשה בתנאים מחפירים, שנמאס להם. אותם יהודים נמלטו לאמריקה מהאנטישמיות באירופה ועתה הם נאלצו להימלט שנית. הפעם הם ברחו מההזנחה והזוהמה של הלואר איסט סייד, והם לא ברחו כל כך רחוק. הם עברו צפון-מזרחה לברונקס, שם[…]

עד הפריים האחרון: הצלם היהודי-אמריקאי שנהרג ביום הראשון למלחמה

צילום של פול שוצר, רגעים ספורים לפני שנהרג. 5 ביוני 1967 (Life Magazine)

ב-1967 קיבל הצלם עטור הפרסים פול שוצר ציון לשבח במסגרת טקס הענקת "מדליית הזהב ע"ש רוברט קאפה" שמעניק ה-Overseas Press Club of America. שוצר, שזכה בלא מעט פרסים ואותות הוקרה במהלך הקריירה הלא-ארוכה שלו, קיבל את הציון לשבח הנ"ל על הסיקור הצילומי האחרון שלו למגזין "לייף" מהמלחמה שבה איבד את חייו. הצלם היהודי-אמריקאי נהרג ב-5[…]

"אחד הספרים היפים ביותר שנוצרו בידי אדם": ההגדה המרהיבה והאמיצה של שיק

הגדת שיק, עמוד הקושיות

הגדות של פסח יש למכביר. בכל בית בישראל ישנן הגדות שונות ומשונות: הגדות מפוארות, הגדות זולות שנקנו ברגע האחרון בחנויות "הכל בדולר", הגדות לילדים, הגדות בעיצוב אישי, הגדות קיבוציות… אך יש מעט הגדות יפות כמו "הגדת שיק". זוהי ההגדה המפעימה שיצר האמן היהודי-פולני ארתור שיק בשנות ה-30 של המאה שעברה. ארתור שיק, שהתפרסם כמאייר, צייר[…]

הסאגה הסינית של הרופא היהודי מוינה: סיפורו של יעקב רוזנפלד

רוזנפלד, במרכז, עם ליו שאו-צ'י, הקומיסר הפוליטי, וצ'ן יי, מימין, מפקד הצבא (ויקיפדיה, המכון האוסטרי לחקר סין ואסיה)

בכל קונטקסט אחר, הכינוי "אף ארוך" ליהודי היה מתפרש ככינוי גנאי גזעני, אך "לואו שנגטה" (אף ארוך בסינית) היה כינויו של ד"ר יעקב רוזנפלד, רופא אוסטרי-יהודי שהתנדב לצבא השחרור העממי של סין בשנות ה-40 של המאה הקודמת. זה בשום אופן לא היה כינוי גנאי – להפך. הסינים הקומוניסטים אהבו את רוזנפלד כמו אח וממשיכים להעריץ[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

Notice: Undefined index: tickets_purchase_url_link in /data/wp-anumuseum-new/wp-content/themes/generatepress_child/functions.php on line 527