אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אתמול היית שונה: הבמה עליה נולדו הכוכבים בימי העצמאות של ישראל הצעירה

בימים הקשים האלה, בהם אנחנו לא יודעים איך לציין את יום העצמאות בצד המלחמה והחטופים בעזה, אנחנו יכולים להביט לאחור, ולהזכר באחת המסורות היפות של יום העצמאות שידעה המדינה. במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, ננעלו אירועי יום העצמאות עם פסטיבל הזמר והפזמון. תחרות הזמר הזאת התחילה כאירוע רדיופוני של קול ישראל, הפכה בהמשך לאירוע טלוויזיוני עם מאה אחוז רייטינג, ובהמשך הפכה גם לתחרות שהזוכה בה נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. במשך שני עשורים תמימים סיפק הפסטיבל ליושבים בציון אינספור להיטים ושלל כוכבים וכוכבות חדשים. הכל התחיל כשהעורך המוזיקלי ישראל דליות חזר נפעם מטיול באיטליה והחליט שהגיע הזמן שגם[…]

המשך קריאה

על השואה ועל הגבורה: דרכו המדהימה של אמיל בריג מבור ההריגה הנאצי לעיטור המופת של צה"ל

תל אביבים ותיקים ודאי זוכרים את משרד הכרטיסים קסטל בצפון הישן; בוטקה למכירת כרטיסים, שעמד בצפון אבן גבירול, מול רחוב פנקס וקרוב לפינה עם נורדאו, שם היו יורדים בקו 5 כדי לקנות כרטיסים למופע, הצגה או סרט. בפנים ישב ומכר כרטיסים הבעלים, אמיל בריג. מי שהכיר אותו ידע לספר שהאיש החביב היה ניצול שואה וגיבור ישראל. הסיפורים המפעימים ביותר מבין סיפורי שורדי השואה הם אלו של התנגדות, של אומץ לב ורצון לחיות בכל מחיר, וכזה הוא סיפורו של בריג. אמיל בריג היה לוחם. פייטר. בין אם לחם בכוחות עצמו, כדי לשרוד ובניסיון להציל את עצמו ואת משפחתו מידי הנאצים, ובין[…]

המשך קריאה
ליל הסדר בבית משפחת רומנין, ונציה, איטליה, 1933 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות נלה פאנו, ישראל)

הגדה שהייתה באמת: קורותיה הבלתי נתפסים של הגדה אחת בת כמעט 700 שנה

אם האיורים המרהיבים האלה בצבעי זהב וכחול ואדום עז נראים לכם מוכרים זה כי רבים מהם הודפסו מחדש בהגדות מודרניות, וללא ספק יצא לכם לראות אותם מתישהו בשולחן הסדר, בין הגפילטע פיש לכוס השנייה. לרובנו היו בבית הגדות פסח עם תמונות הלקוחות מאותה הגדה עתיקה ומפוארת הידועה בשם הגדת סרייבו, שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד ממראות החג. הגדת סרייבו היא ההגדה המפורסמת ביותר, ואולי גם היפה ביותר, שנשתמרה לאורך הדורות. היא נכתבה על עור מולבן וצבעיה השתמרו היטב לאורך מאות שנים בזכות המינרלים הנדירים בהם השתמשו. זו הגדה ארוכה המכילה גם הרבה תוכן נוסף, לא רק את נוסח ההגדה[…]

המשך קריאה

דם, אבק, בצל ירוק ותפוז: מנהגי פסח שלא הכרתם

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, וכנגד ארבעה מנהגי חג משונים מדברים אנחנו. כמו בכל חג ומועד, גם פסח וליל הסדר נחלקים בין המנהגים האוניברסליים, שיהודי כל העולם מקיימים כאחד, לבין מנהגים לוקאליים יוצאי דופן. גם בין אלה המקומיים, יש כאלה ששמענו עליהם ואנחנו מכירים היטב, כמו המימונה המרוקאית למשל, וגם אם אצלכם בליל הסדר לא נוגעים לנוכחים בראש עם קערת ליל הסדר, בטח יצא לכם להתארח פעם בסדר שבו עשו את זה. כל זה טוב ויפה, אבל אנחנו רוצים להביא לכם מנהגים משונים ואיזוטריים הרבה יותר, מכל קצוות תבל. הנה ארבעה מנהגי פסח שאנחנו, לפחות, לא הכרנו עד עתה. הודו:[…]

המשך קריאה

המגילה של איציק מאנגר: גלגולה של קלאסיקת פורים יידית

ההיסטוריה הבימתית והמצולמת של "המגילה" של משורר ומחזאי היידיש הגדול איציק מאנגר ארוכה, אבל כדאי, כמנהג המקום, להתחיל מההתחלה. מאנגער (בכתיב יידיש) נולד ב-1901 בצ'רנוביץ, בירת בוקובינה – אזור המחבר את רומניה ואוקראינה – השייכת היום לאוקראינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לרומניה. בצעירותו חי בבוקרשט ובוורשה, בין היתר. עם עליית הנאצים ברח שוב, הפעם לפריז, הגיע ללונדון, ובשנות ה־50 השתקע, כמו כותבי יידיש רבים אחרים, בניו יורק. ספר שיריו הראשון יצא בבוקרשט ב-1929, ו"מגילה לידער" ("שירי המגילה"), שלכבודו התכנסנו, פורסם לראשונה בוורשה ב-1936. באסופת שירים זו מאנגר מעביר את סיפור מגילת אסתר מממלכת פרס העתיקה למזרח אירופה של[…]

המשך קריאה

לא בשום מחיר: על פדיון שבויים רבני בגרמניה של ימי הביניים

בימים בהם נושא פדיון שבויים אקטואלי עד כאב, אנחנו נזכרים בסיפורו של מהר"ם מרוטנבורג – אחת העלילות המפותלות, המרתקות והמסתוריות שבתולדות הראשונים. מורנו הרב רבי מאיר, או בקיצור מהר"ם, היה ראש לחכמי גרמניה ומנהיגה של יהדות אשכנז במאה ה-13. הוא היה מגדולי הרבנים של אשכנז שבכל הדורות, פוסק ופרשן התלמוד, מאחרוני בעלי התוספות, וגם פייטן. רבות מפסיקותיו נשתמרו במקבצי שו"ת (שאלות ותשובות), המכילים את תשובותיו לשאלות הלכתיות. סיפורו הסתיים בכך שנכלא והוחזק תמורת כופר מופקע, והסיפור המפורסם הוא שהוא הנחה את קהילתו שלא לשלם. רבי מאיר ב"ר ברוך נולד למשפחה של רבנים וחכמים בעיר וורמס שעל גדות הריין – ורמייזא[…]

המשך קריאה
צילום מסך מאתר החברה https://www.lillianvernon.com/

"אני הלקוחה שלי": אימפריית הקניות שהקימה ליליאן ורנון במו ידיה

כשמחפשים בגוגל את השם ליליאן ורנון, הדבר הראשון שעולה זה חליפון (סוג של תיק לאריזת חליפות, אם תהיתם), השומר על הבגדים ללא קמטים בנסיעות, עשוי פוליאסטר קל אך עמיד, עם אפשרות להוספת מונוגרמה אישית, אותו ניתן להזמין באמזון במחיר של 32.99 דולר, אם לא היה אוזל מהמלאי. המוצר הפשוט הזה ממחיש היטב את מהות האימפריה העסקית שבנתה ליליאן ורנון, שמשפחתה נמלטה מגרמניה הנאצית לארצות הברית כשהייתה ילדה. זה מוצר פרקטי אך לא חיוני, הוא לא יקר, אך משדר יוקרה. כפי שכתוב באמזון: "מונוגרמה אישית של ראשי תיבות מוסיפה תחושה של מראה מקצועי בזמן נסיעה". שמה של ליליאן ורנון עולה לא[…]

המשך קריאה

"תוצרת של נסים": הילד היהודי שהתחבא בבור מהנאצים והפך לממציא ותעשיין ענק

עברו 13 שנה מאז מותו של ד"ר פליקס זנדמן, אך סיפורו ממשיך להדהד. סיפורי שואה יש למכביר, וסיפורי שואה ותקומה, ברוך השם, גם לא חסר, אך סיפורו הלא יאמן של פליקס זנדמן יוצא דופן ויפה במיוחד מכיוון שהוא מכיל בתוכו ניצחון נגד כל הסיכויים, חשיבותם של חינוך והשכלה, עלילה מרגשת של חברות, עזרה הדדית ונכונות להקריב למען האחר, וגם – נסים ונפלאות. זנדמן הוא גם דוגמה לקומבינציה אנושית נדירה: מדען גאון בעל רוח יזמית יוצאת דופן שהצליח להפוך את המצאותיו לעסק המגלגל מיליארדים, תוך שמירה על רטוריקה אידאולוגית של תקומת העם היהודי בארצו. עם שורה של פטנטים שרשם על שמו[…]

המשך קריאה
שלט הכניסה לבית של הלנה כגן (צילום: Oren Kagan, Wikipedia)

האישה שטיפלה בכל ילדי ירושלים: רופאת הפלא הלנה כגן

מסוף התקופה העות'מאנית, דרך המנדט הבריטי ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל, פעלה בירושלים אישה יוצאת דופן: ד"ר הלנה כגן – רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. כגן הניחה את היסודות לרפואת הילדים ולרפואה הסוציאלית בישראל והפכה לדמות אגדית. ב"מעריב" בשנות ה-60 של המאה הקודמת תיארו אותה בתור "האישה שטיפלה ב'כל ילדי ירושלים', גויים כיהודים, בני רחביה האריסטוקרטית, ובניהם של תושבי סמטאות העוני המעופשות – ואפילו בילדיו של המופתי". בימים אלה, דמותה של כגן, על ידי איור של האמנית יעל בוגן, מתווספת למוקד "נשים פורצות דרך" בקומת "הפסיפס" של תצוגת הקבע החדשה של אנו – מוזיאון העם היהודי. הלנה כגן נולדה ב-1889[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב