אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

טקס הדלקת נרות חגיגי בהשתתפות מקהלת בת-קול

ביום שלישי, כ"ט כסלו תש"פ, התקיים טקס  מרגש של הדלקת נר שלישי של חנוכה בהשתתפות עובדי המוזיאון, מתנדבים ואורחים. מנכ"ל בית התפוצות, מר דן תדמור הדליק את הנר. מקהלת בת קול הצעירה של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ת"א, בניצוחה של דליה לזר שמעון, שרו שירי חנוכה ובהמשך השמיעו שירים בעברית, אנגלית ולאדינו מהרפרטואר העשיר של המקהלה. את המקהלה ליוותה בנגינה על הפסנתר ינינה ציטרין. המקהלה הצעירה מונה 60 ילדים מכיתות ד-ז והיא אמצעית מבין 3 מקהלות בת קול, המופיעות עם האופרה הישראלית, טכסים ממלכתיים ובקונצרטים לקהל הרחב. בסיום האירוע, התכבדו האורחים כמיטב המסורת בסופגניות ובאיחולים לשנה מוארת. חג חנוכה שמח!

המשך קריאה

לכבוד החנוכה: גבר עם זוג שדיים ואתאיסט שיכור באלסקה עושים נסים

היה היה איש, מספר לנו התלמוד, שאשתו נפטרה בזמן הלידה. האיש היה עני כל כך שלא היה לו כסף לשכור מינקת לתינוק שנולד. ואז התרחש נס ובחזהו של האיש צמחו זוג שדיים מתפקעים מחלב. אמר ר' יוסף: כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס. אמר לו אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית. הסיפור, שמובא במסכת שבת דף נג', מייצג שתי גישות מנוגדות לגבי תפיסת הנס במחשבה היהודית. הגישה הראשונה רואה בנס אישור למציאות כוח עליון שמסוגל לשנות סדרי עולם, להתערב בחוקי הטבע ולעקם את המציאות הטבעית בהתאם לרצונו. הגישה השנייה מאמינה שהחכמה האלוהית מתגלמת בחוקי הטבע[…]

המשך קריאה

סיפור לא פשוט: השי המריר-מתוק שקיבל עגנון באחרית ימיו

ה-10 בדצמבר 1966, השבוע לפני 53 שנה. מחוגי השעון חוצים את השעה 16:00 ובאולם הקונצרטים המפואר בשטוקהולם יושבים ומחכים חתני וכלות פרס נובל. הנוכחים המכובדים ממתינים בקוצר רוח להופעתם של ארבעה כוכבים. שלושה שיבשרו על צאת השבת, והרביעי – הכוכב הגדול של הספרות העברית, ש"י עגנון. מיד עם צאת השבת נעצרת מכונית מהודרת בחזית מלון "גראנד הוטל". אל הספסל האחורי מחליקים זוג קשישים לבושים במיטב מחלצותיהם. עגנון, כיפה שחורה גדולה לראשו, שולף מכונת גילוח חשמלית, ומעביר אותה במהירות על זיפי זקן בן יומו. האישה, אסתר לבית מרכס, מציצה בשעון ואז שולחת מבט מודאג בבעלה, בעודה מיישרת את צווארון חולצתו. "אסתרליין[…]

המשך קריאה

הכול נשאר במשפחה: המחלוקת שקרעה את יהדות פולין במאה ה-18

חורף 1759. ברחבת הקתדרלה המרכזית בעיר לבוב, פולין, התקבצו כ-2,000 יהודים: גברים, נשים, זקנים וטף. למעט יללות הזאטוטים המורעבים, אף אחד לא פצה פה. הקור העז שחלחל לעצמות התחיל להפיל חללים. מידי פעם נשמעה חבטה של גוף צונח על השלג. אלישע שור, ממשפחת שור המפורסמת מרוהטין, היה אחד מהיהודים ברחבה. הוא התחנן בפני ראשי הקתדרלה שיעניקו להם מזון ומחסה, לכל הפחות לזקנים ולתינוקות. ועד ארבע הארצות, המוסד הרבני העליון של יהדות פולין – כך הוא מספר להם – הוציא עלינו כתב חרם. מאשימים אותנו בעיסוק בשבתאות, במינות, בהפקרות. נאסר להשכיר לנו בתים, להעסיק אותנו, הילדים שלנו נזרקו ממוסדות החינוך. אנחנו[…]

המשך קריאה

ערב של הללויה: מופע מחווה לשירי לאונרד כהן

ביום רביעי, 20.11.19 התקיים באודיטוריום בני ציון של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, המופע "הללויה", מחווה מוזיקלית מרגשת ועוצמתית לשיריו של לאונרד כהן, במלאת 3 שנים למותו. המופע חיבר על במה אחת את שלושת הזמרים-יוצרים, גל ניסמן, אבבה דסה וארי גורלי לכדי מסע מרתק אל מולם מלא עד אפס מקום בכ-220 מעריצי המוזיקה של אחד מגדולי המוזיקאים היהודים בכל הזמנים ובוודאי אחד האהובים שבהם. לפני ואחרי המופע, הקהל יכול היה להתרשם ולהתרגש ממיצג הוידאו "הנני, הנני!" המוקדש ליוצר הקנדי וממוקם במבואת המוזיאון. עקב הביקוש הרב, החלטנו לקיים מופע נוסף וכמובן נודיע את כל הפרטים בהמשך.    

המשך קריאה

רחוק מהעין, קרוב ללב: ההיסטוריה המרתקת של קהילת ביתא ישראל באתיופיה

על פי המחקר ההיסטורי יהודים היו קיימים באתיופיה הקדומה, אך מקורם ותולדותיהם אינם ידועים ועל כך ישנן השערות שונות ומגוונות. המחלוקת העיקרית במחקר הוא על טיב הזיקה האתנית שבין אותם יהודים קדומים לבין היהודים שהופיעו לראשונה על הכתב במאה ה-9 אצל אלדד הדני ובמאה ה-14 במקורות האתיופים. לקהילת יהדות אתיופיה, ביתא ישראל, ישנן מספר מסורות באשר למוצאה. על פי מסורת אחת יהודים הגיעו לאתיופיה גלים גלים, בעיקר דרך הנילוס ויובליו. מסורת נוספת של הקהילה קושרות את הגעת היהודים לאתיופיה לסיפורו של פמליית מנליק – על פי המסורת בנם של שלמה המלך ומלכת שבא, המובא באפוס הלאומי האתיופי – כֶּבְּרַ נַגַשְׁתּ.[…]

המשך קריאה

השקת הספר "המנהיג המזרחי הראשון אברהם מויאל"

ביום חמישי, 21.11.19, התכבדנו לארח אירוע השקה לספר "המנהיג המזרחי הראשון אברהם מויאל", מאת ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור הספר מתאר את פועלו של אברהם מויאל, יליד מרוקו, שעמד בראש הישוב היהודי בתקופת ייסוד המושבות פתח תקווה, ראשון לציון, גדרה, עקרון ויסוד המעלה. מויאל נחשב מנהיג הקהילה היהודית ביפו, ונודע בכישוריו המיוחדים להכיר את דרכי התנהלות השלטון התורכי בארץ, ובכך ליצור אסטרטגיה שאפשרה את תנופת בנין הארץ וקליטת העליה הראשונה, תוך כדי יחסי אמון וכבוד הדדי בין הקבוצות השונות. למויאל תרומה גדולה ומשמעותית לישוב היהודי החדש. לאירוע הגיעו כ-300 איש ובעקבות השקת הספר המשפחה מעוניינת בקיום כנס משפחת מויאל לדורותיה. את האירוע[…]

המשך קריאה

עזה תחילה: האיש שחולל את התנועה המשיחית הגדולה בהיסטוריה היהודית

העובדה שעזה היא מוקד פונדמנטליסטי דתי אינה חדשה. לאורך ההיסטוריה ידעה העיר הדרומית למשוך אליה מאמינים קנאים, טעונים במתח משיחי גבוה ותשוקה עזה לגאול את האנושות מייסוריה הגשמיים. מימי שמשון הגיבור, שעקר את שערי העיר הפלישתית בחמת זעם קדוש, ועד ימיהם של יחיא סינוואר ומוחמד דף, ששואפים להפוך את כל העולם ל-"דאר אל חרב" בשם הג'יהאד הקדוש. כמובן, תופעות של משיחיות וקנאות הן חוצות דתות וגם ביהדות לא חסרו משיחים, נביאי שקר ושלל טיפוסים שהציעו לצאן מרעיתם חיבור ישיר לשכינה וחבילת סטרימינג חינם לרוח הקודש. הפעם נתמקד באחד מהם. הסיפור שלנו מתחיל בצעיר יהודי שחי בעזה לפני כ-350 שנה. שמו[…]

המשך קריאה

המאהבת, הקומיסר והכימאי: שלושה יהודים מהצד הלא נכון של ההיסטוריה

מרגריטה צרפתי – המאהבת של מוסוליני "יש שתי נשים שאוהבות אותי בטירוף, ואני איני אוהב אותן. לאחת חזות פשוטה, אך יש לה נשמה אצילית ונדיבה. השנייה יפה, אבל היא קמצנית ובעלת טבע חמדני ונכלולי. כמובן שהיא גם יהודייה" – בניטו מוסוליני מרגריטה צרפתי (1880-1961) הייתה מבקרת אמנות ואינטלקטואלית יהודייה בולטת. היא לא הייתה רק המאהבת של בניטו מוסוליני, אלא גם אחת ממשתפי הפעולה הקרובים ביותר שלו, ותפקידה בגיבוש האידיאולוגיה הפשיסטית של הדיקטטור האיטלקי, כמו גם בעלייתו לשלטון, היה מכריע. היא לא יכלה לדעת, שאותו שלטון שסייעה בהקמתו ושגשוגו, ישלח בסופו של דבר את אחותה לאושוויץ, וגם יראה בה עצמה, כיהודייה,[…]

המשך קריאה

ידידי בית התפוצות מצדיעים לשייקה אופיר ז"ל

כמאתיים ידידי וידידות מוזיאון העם היהודי הגיעו לערב התרמה שערכה אגודת הידידים בסימן הצדעה לשייקה אופיר, שכל הכנסותיו מיועדות למימון הבאת ילדים ובני נוער מהפריפריה לביקור במוזיאון. הערב החל בקוקטייל חגיגי בלובי החדש שנחנך לפני כחודש. קארין אופיר ביצעה את השיר "הבלדה לשוטר אזולאי" וסיפרה על אביה ומיד אחר כך הוקרן "החיים הנסתרים של שייקה אופיר", סרטו של הבמאי ארי דוידוביץ. עדי אקוניס, מנכ"לית אגודת הידידים, סיפרה לאורחים שבעוד מספר חודשים יושלם פרוייקט ההתחדשות של תצוגת הקבע החדשה שתהפוך את בית התפוצות למוזיאון העם היהודי הגדול והחשוב בעולם. אנו מודים לכל האורחים והתורמים והאורחות והתורמות: טובה וסמי סגול, רותי ומנחם[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב